הלווים יידרשו להמציא למלווים ביטחונות, לשם הבטחת פירעון ההלוואה.
 

3.1. הבטוחה הנכסית:

הבטוחה הנכסית היא בדרך  כלל נכס  מקרקעין, אשר ישועבד לטובת המַלווה. השעבוד ייתן  זכות חוקית וחוזית  למַלווה,  לגבות  את  יתרת  ההלוואה שנבצר לגבות אותה בדרך אחרת ישירות מאת הלווים, על ידי מימוש הנכס ומכירתו, אם בהסכמה ואם באמצעי אכיפה משפטיים. 
כאשר ניתנת  הלוואה, לכל מטרה שהיא, כנגד שיעבוד נכס לטובת המלווה, ישמש הנכס המשועבד כבטוחה  הנכסית, להבטחת פירעונה של ההלוואה.
כאשר ההלוואה המבוקשת מיועדת למטרת רכישת דירה או בית מגורים, או למטרת רכישה או בנייה של נכס עסקי, ישעבד המלווה בדרך כלל את הנכס הנרכש. 
כאשר ההלוואה מיועדת  למטרות  אחרות  ("הלוואה לכל מטרה"), יציע הלווה למלווה נכס קיים בבעלותו או בבעלות אחרים, אשר – כפוף להסכמת המַלווים -  יהווה בטוחה נכסית  להבטחת פירעון ההלוואה. 
 

3.2.  דרגות המשכנתא

כאשר ניתנות הלוואות שונות כנגד שעבוד אותו נכס, על ידי מלווים שונים, הנכס ישועבד לטובת המַלווים השונים, על פי הסכמתם מראש ובכתב,  בדרגה שווה או שונה, כפי שהוסכם ביניהם. מימוש הנכס במקרה כזה יחייב  שיתוף  פעולה בין כל המַלווים, או קבלת צו של בית משפט המחייב אותם לשתף פעולה ביניהם במימוש הנכס ומכירתו. בהחלט אפשרי שלווה, שניתנו לו הלוואות שונות ממקורות שונים, משלם לבעל המשכנתא הראשונה (ר' להלן) את התשלומים השוטפים ע"ח  פירעון  הלוואתו  כסדרם, ולבעל המשכנתא השנייה  אינו  משלם  כלל.  אפשר שרק לאחד  מהם  יהיה  קיים  אינטרס  למימוש  הנכס.  הקשיים  הצפויים  במימוש  נכס,  המשועבד  למלווים  שונים, מקשה  על לווים בגיוס מימון מיוֹתר מגורם אחד – כנגד שיעבוד אותו נכס, והופך תהליך כזה לנדיר.
אולם, דבר שכיח הוא הסכמת מַלווה קיים, למתן משכנתא בדרגה שנייה על ידי מלווה אחר: הדבר אפשרי ורצוי אפילו לשני המלווים וללווים, כאשר לווה ממחזר את הלוואתו הקיימת אצל מלווה אחר, המַלווה הקיים נותן את הסכמתו לאחר שהובטח לו בכתב ע"י המלווה החדש, במסגרת הבקשה לקבלת אישור למשכנתא שנייה, כי כספי ההלוואה החדשה או חלקם, מיועדים לסילוק מלא וסופי של ההלוואה הקיימת. לתהליך זה גם קדם מכתב כוונות של המלווה הקיים, בו הביע בפני המַלווה החדש כוונה לבטל את המשכנתא הראשונה הרשומה לטובתו, מיד לאחר פירעון ההלוואה הקיימת כאמור לעיל. כך יוכל המַלווה החדש לרשום משכנתא ראשונה לטובתו להבטחת פירעון ההלוואה החדשה.
  1. משכנתא בדרגה ראשונה:  משכנתא המעניקה עדיפות ראשונה לבעליה, בעת מימוש הנכס, על פני כל זכאי אחר. במצב זה תיזקף התמורה שתתקבל ממכירתו, בראש וראשונה, לזכות בעלי המשכנתא הראשונה, עד לפירעון המלא והסופי של יתרת ההלוואה שנתנו אלה ללווים. בכלל יתרה זו יובאו בחשבון יתרת הקרן, הריבית, ריבית הפיגורים, הפרשי ההצמדה, ההוצאות המשפטיות, הוצאות המימוש ושכ"ט עורכי הדין. רק אם תיוותר יתרה כספית מן התמורה, לאחר פירעון יתרת ההלוואה כמפורט לעיל, יועברו הכספים הנותרים – אם ייוותרו - לנושים מוּכָּרִים אחרים, אשר הוכיחו את זכאותם לכך, ובכלל אלה בעלי משכנתאות בדרגה נמוכה יותר. 
  2. משכנתא שוות זכויות ("פרי-פסו"): משכנתא נוספת,  שנרשמה  לטובת מלווה נוסף, לאחר שכבר  נרשמה  משכנתא  בדרגה  ראשונה  לטובת  מלווה  ראשון,  ובלבד שסוכם בכתב  ביניהם,  כי  זכויותיהם  לחלוקת  התמורה  שתתקבל  ממימוש  הנכס,  המשועבד  לשניהם, תהיינה  שוות  (בלע"ז: "פרי-פסו"). התמורה  תחולק  בין  שניהם,  בדרך שסוכמה ביניהם מראש (למשל – באופן יחסי לגובה סכומי ההלוואות בעת נתינתן, או שקל מול שקל).
  3. משכנתא בדרגה  שנייה:
    מלווים שרשומה לטובתם משכנתא בדרגה שנייה, ייהנו מהתמורה שתתקבל  ממימוש  הנכס,  רק  לאחר שההלוואה  המובטחת  במשכנתא  ראשונה  (וכן זו המובטחת במשכנתא שוות זכויות לראשונה, אם קיימת כזאת), נפרעה/ נפרעו פירעון מלא וסופי מתמורת המכירה, ואם נותרה יתרה לתמורה.
     

3.3. הלווים - יכולת ההחזר:

על הלווים יהיה להוכיח במסמכים, כי ביכולתם לפרוע את המשכנתא באופן סדיר ושוטף ולאורך זמן. הלווים יידרשו להציג בפני המַלווים כל מסמך, אשר יוכיח את יכולותיהם הכספיות והכלכליות. הבנקים ידרשו, בעת הגשת הבקשה להלוואה, מסמכים שיוכיחו כי למבקשים הכנסות מספיקות ויציבות ולאורך זמן. לווים שיגישו בקשה להלוואה שמטרותיה עסקיות, יידרשו להגיש דו"ח "עושר אישי" ("הצהרת הון"). המַלווים יבדקו בקפידה את מקורות הכנסותיהם של הלווים, את מקצועותיהם ועיסוקיהם ומצב עסקיהם, רכושם, השקעותיהם, את גילם ואת התחייבויותיהם הכספיות לתקופות ארוכות ולטווח הקצר,  את מצבם המשפחתי,  את הוצאותיהם השוטפות ובכלל אלה את הוצאות מחייתם ומחיית בני משפחתם הסמוכים על שולחנם ויעריכו את ההתפתחות הכלכלית של הלווים בעתיד הנראה לעין.
אם, לפי חישובי המַלווים, קיים חשש  שהלווים יתקשו בהחזרים הסדירים של ההלוואה, מפאת טיב עסקיהם או יציבות הכנסותיהם, או מפאת גילם המתקדם או משום שהכנסותיהם – לאחר  נכוי הוצאותיהם והתחייבויותיהם השונות, אינן מבטיחות  את  הפירעון  הסדיר של ההלוואה, אפשר שהבקשה תידחה על הסף, או שלא יאושר סכום הבקשה במלואו. במקרה כזה יוכלו הלווים  להציע למַלווים לווה נוסף או לווים נוספים, בני משפחה  מקרבה ראשונה, כמו אחים או אחיות, בנים או בנות, או אף הורים, צעירים דיים ובעלי הכנסות משלהם, שיוכלו לסייע ללווים העיקריים בפירעון השוטף של ההלוואה.
לווה  שכיר  יידרש  ע"י  המלווים  להמציא  3  תלושי  משכורת  חודשיים  אחרונים  (מקוריים) ופרטים על מקום עבודתו, מקצועו, תפקידו, הוותק שלו ומעמדו  בעבודה.
לווה  עצמאי (עוסק מורשה, בעל עסק,  בעלים של חברה פרטית, בעל מניות בחברה ציבורית, מי  שהכנסותיו  מנכסים  מניבים  או  מהון  וכיוצ"ב),  יידרש  ע"י  המלווים  להמציא  את השומות האישיות  שלו  במס  ההכנסה לשנתיים האחרונות, דו"חות כספיים מאושרים וכן אישור רו"ח על הכנסתו המצטברת בשנה  השוטפת. 
מי שהכנסתו מחברה או תאגיד אחר כלשהו, שבבעלותו המלאה או החלקית, יידרש להמציא –  בנוסף למסמכים הנ"ל את מסמכי החברה או התאגיד, את הדו"חות הכספיים לשנתיים האחרונות ומאזן בוחן לשנה השוטפת.
כל אחד מהלווים יידרש להמציא צילום נאמן למקור של תעודת הזהות שלו (רצוי צילום בצבע) וכן  דפי חשבון בנק מקוריים של חשבון הבנק, המתנהל על שמו או על שם החברה או התאגיד   שבבעלותו, ל-90 הימים האחרונים שלפני הגשת הבקשה להלוואה. חשבונות הבנק חשובים למלווים, שכן  תנועת הכספים בהם עשויה לשקף את הכנסותיהם  והוצאותיהם השוטפות של הלווים.
צ'קים חוזרים והוראות קבע שלא כובדו, עלולים לפגוע בסכויי אישור הבקשה להלוואה. בקשת לווה המוגבל בחשבונו באחד הבנקים או שמתנהלת נגדו תביעה כספית בערכאה שיפוטית כלשהי ובכללה בלשכת ההוצאה  לפועל, עלולה להידחות על הסף.
אנו ממליצים לחשוף בעת הגשת הבקשה להלוואה את כל המידע על חייו הכלכליים של המבקש, בבחינת "גילוי נאות". ראוי לזכור כי  חוק נתוני אשראי התשס"ב 2002, אשר נתקבל בכנסת ביום 17.1.2002, מסדיר את האופן שבו ניתן לכל אדם או תאגיד, לקבל מידע על כל אדם, לעניין עמידותו בהתחייבויותיו הכספיות, אם כעוסק או כאדם פרטי.
 

3.4. ערבים להלוואה, לווים תומכים והליכי אכיפה לגביית החוב

בעקבות תיקון לחוק הערבות, חלה חובה על הבנקים, במקרים מסוימים, להפעיל תחילה אמצעי גבייה  נגד הלווים עצמם ונגד נכסיהם המשועבדים ונכסים אחרים שבבעלותם הניתנים לעיקול ולמימוש,  בטרם  יַפנו את אמצעי האכיפה  נגד הערבים להלוואה, או נגד הלווים התומכים. מי רשאי להיות "לווה תומך"? בהתאם להוראות נוהל בנקאי תקין - הלוואות לדיור, המתפרסם על ידי מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, רשאי להציע עצמו כלווה תומך, רק מי שהוא בן משפחה של הלווה מקרבה ראשונה: בן זוג או בת זוג של הלווה, הורה, אח/ אחות, בן/ בת, נכד/ נכדה. על בני משפחה מקרבה רחוקה יותר, כמו למשל חתן או כלה, גיס או גיסה, המבקשים להיות לווים תומכים, לקבל אישור לכך, באמצעות הבנק המלווה, מאת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
אם הלווים מפגרים בתשלומיהם באופן תדיר ובכך מפרים את תנאי הסכם ההלוואה, יפתחו המַלווים, לאחר מתן התראות על כך ללווים בכתב, בהליכים לגביית חוב הפיגורים. במקרים מסוימים יגישו המַלווים, שמעמדם כאן הוא מעמד של נושה,  תביעה לבית המשפט, לפירעון יתרת חוב ההלוואה במלואה. עם קבלת פסק הדין ובהעדר הסדר תשלומים מניח את הדעת עם הלווים, יפתחו המַלווים תיק במשרדי ההוצאה לפועל וינקטו בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותם לגביית החוב, כמו מימוש הנכס המשועבד (המַלווים יבקשו מבית המשפט למנות כונס נכסים לנכס המשועבד, שיפתח בהליכים למימוש המשכנתא ולמכירה מאולצת של הנכס), עיקול נכסים אחרים שבבעלות הלווים, עיקול כספים, שכר ומטלטלים.
אם נותרה יתרת חובה לאחר מיצוי כל האפשרויות הללו, יידרש פירעון יתרה זו מאת הערבים להלוואה ו/או מאת הלווים התומכים.  הערבות יכול שתהייה, כאמור לעיל, ליתרת החוב כולה או למקצתה. סכום יתרת החוב תחולק בין הערבים כפי המשתמע מהסכם ההלוואה או מכתבי הערבות הנספחים להסכם, כפי שנחתמו בין המַלווה, כמו הבנק – לערבים, בכתב הערבות.
משרד עורכי הדין ליאור, כספי ושות', כשירות לציבור, פרסמו באתר המנוהל על ידיהם באינטרנט, הגדרות וכללים המתייחסים להגנות המוקנות לערבים להלוואה, בטרם תופנה נגדם דרישה לפירעון החוב, שלא שולם על ידי הלווים במועדו:

מיצוי הליכים כנגד החייב לפני פנייה לערבים.

"לאדם כלשהו קיימים על פי רוב גם ערבים לפירעון החוב, המכונים החייבים המשניים. אלה הם אותם אנשים או חברות שהסכימו לחתום על ערבות לחוב. במצב כזה נוצר מעין משולש יחסים: בעל החוב - הנושה, החייב והערבים."

"לפיכך, מתעוררת השאלה באילו תנאים רשאי בעל החוב לפנות לערבים בדרישה לעמוד בהתחייבותם לפירעון החוב של החייב, לו נתנו את ערבותם. השאלה מקבלת משמעות פשיטת רגל  או הוצאה לפועל. נוספת אם החייב נמצא תחת צו ונפתחו כנגדו תיקי"
 
"לכאורה, התשובה ההוגנת המתבקשת הינה שהפניה לערב תיעשה אך ורק לאחר שמוצו כל ההליכים לגביית החוב כלפי החייב העיקרי, או כאשר ברור לחלוטין מלכתחילה כי לא ניתן לגבות החוב ממנו, ועל כן אין בכלל טעם לפתוח בנקיטת הליכים כלפיו."
ואכן, כך גם סבר המחוקק כפי שיבואר להלן.
 

סעיף 8 לחוק הערבות – תשכ"ז - 1967

קובע כי הערב והחייב אחראים כלפי הנושה יחד ולחוד, אולם הנושה רשאי לדרוש מן הערב מילוי ערבותו רק לאחר שדרש קודם לכן מן החייב את קיום חיובו, למעט באחד המקרים הבאים:
  1. הערב ויתר על הדרישה מן החייב.1
  2. ניתן נגד החייב צו קבלת נכסים או צו פירוק.2
  3. 3.החייב מת או נמצא מחוץ לישראל או שמתן הדרישה כרוך בקשיים מיוחדים כלומר, סעיף 8  לחוק מטיל על הנושה חובה עקרונית למצות קודם את כל ההליכים המוקנים לו על פי הדין לפירעון החוב כלפי החייב, לפני שיהיה זכאי לפנות אל הערב בדרישה לפירעון החוב.
"סעיף 8 לחוק נועד להגן על הערב הרגיל מפני פניה ישירה לפירעון החוב.
במסגרת תיקוני חוק הערבות בשנים 1992 ו-1998, העניק המחוקק הגנות ספציפיות נוספות גם לערבים אשר מוגדרים כערב יחיד וכן ערב מוגן - - - , במסגרת סעיף 19 לחוק
ערב יחיד מוגדר כמי שאינו תאגיד, או שותף או בן זוג של החייב, וכן אינו בעל עניין בחברה חייבת.
ערב מוגן הינו ערב יחיד שערבותו אינה על עולה על סכום מסויים, או על סכום גבוה יותר, במקרה של ערבות לחוב משכנתא נושה מוגדר כמי שמתן הלוואות הוא במהלך עסקיו הרגיל, אף אם אינו עיסוקו העיקרי. לדוגמא – בנקים
"ההגנה הניתנת בהקשר של מיצוי הליכים, קבועה בסעיף 27 (א) לחוק. סעיף זה קובע כי ניתן לפנות בדרישה לפירעון החוב לערב מוגן, או לנקוט בהליכים כנגדו, רק לאחר שניתן פסק דין כנגד החייב, וראש ההוצאה לפועל נתן צו למיצוי הליכים, אשר מאשר כי הנושה נקט כלפי החייב בכל ההליכים הסבירים בנסיבות העניין
מטרת הגנה זו הינה להגן על ערבים מפני אצבע זריזה על ההדק של נושים המבקשים להתחיל בהליכי גבייה כנגדם
"האישור על מיצוי ההליכים יוצר מעין חגורת בטחון או חומת מגן המונעת גישה ישירה אל הערבים, בטרם נבחנו ההליכים שבוצעו כנגד החייב העיקרי, לרבות הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגדו
חריג לכלל זה נמצא בסעיף 27 (ב) לחוק, אשר קובע כי ניתן לפנות ישירות לערב מוגן, מבלי שננקטו או מוצו  קודם לכן ההליכים כנגד החייב, וזאת במידה ונחייב נפטר או יצא את הארץ לצמיתות
"אם היה החיוב מובטח במשכנתה או במשכון – יחול חריג זה רק אם בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל קבעו שנעשו מאמצים סבירים לאיתור החייב או למימוש המשכנתה או המשכון.
כמו כן יחול החריג במידה והחייב הינו תאגיד, וניתן נגדו צו כינוס נכסים . צו פירוק חברה.ההליכים שיש למצות כלפי החייב הינם הליכי הוצאה לפועל סביריםהשאלה מהם אותם הליכים סבירים תוכרע בהתאם לנסיבות התיק הספציפי
כך, לדוגמא, נקבע לגביכי המדובר בגדר כלל בהליך סביר שיש לממשו לפני מתן הצו למיצוי הליך חקירת יכולת

במסגרת הליך בר"ע (ת"א) 20275/99 בנק הפועלים נגד רודניק, "נקבע כי בדיון בלשכת ההוצאה לפועל על מיצוי הליכים כנגד החייב העיקרי, יש להזמין גם את הערבים, ולאפשר להם לממש את זכות הטיעון שלהם בעניין זה
כמו כן, יתכן שבידי הערבים מצוי מידע על יכולתו הכלכלית של החייב, שאינו ידוע לזוכה. וככל שמתבררים פרטים נוספים על יכולתם הכלכלית של החייבים, אין לפנות בתובענה אל הערבים, ועל הזוכה להמשיך במיצוי ההליכים נגד החייבים

מיצוי הליכים כנגד כל הערבים. 

במקרה שיש מספר חייבים עיקריים בתיק, ניתן לבקש  צו למיצוי הליכים, רק לאחר שמוצו כל ההליכים כנגד כל החייבים, ללא יוצא מהכלל."
 
אם שעור המימון, כלומר – סכום ההלוואה ביחס לשווי הנכס המשועבד בעת מתן ההלוואה יהיה נמוך יחסית, ויכולת ההחזר של הלווים מוכחת וגבוהה דייה, יימַנָע המלווה בדרך כלל  מלבקש ערבים להלוואה. לעומת זאת, בהלוואות בהן קיים שיעור מימון גבוה, או שחלק מההלוואה ניתן מכספי הממשלה לזכאי משרד הבינוי והשיכון, או שיכולת ההחזר של הלווים איננה יציבה, אפשר שיידרשו ערבים להלוואה – להנחת דעתו של המַלווה, או לווים תומכים.
לווים תומכים כמו בן או בת, מהווים פתרון לאישור הלוואה מגובת משכנתא ללווים מבוגרים, לתקופה ארוכה.
כיום, בניגוד לעבר, מקלים בתי המשפט במתן היתרים למימוש המשכנתא, כאמצעי אכיפה לגביית החוב. אולם מאידך, הם שומרים ביתר תקיפות על זכויות הקניין של הלווים / החייבים, ונענים בדרך כלל לבקשתם להימנע ממימוש מהיר של המשכנתא, ולאפשר להם תקופה סבירה (בדרך כלל 6 חודשים) למכירה עצמית של הנכס המשועבד למלווה.
במכירה עצמית וללא אילוץ, גָבֶר הסיכוי שהלווה ימכור את דירתו או ביתו במחיר ראוי. מימוש מהיר של משכנתא, או מכירה באילוץ, באמצעות כונס נכסים, עלולים לגרום להפחתת התמורה שתתקבל בהתמחרות, דבר שיגרום נזק הן ללווה והן למַלווה.
 

3.5. משכון זכויות אצל רשם המשכונות:

 "רשם המשכונות מנהל את מאגר המשכונות על-פי דין. מאגר המידע כולל הודעות רישום  משכון, הודעות על שינוי פרטי המשכון, הודעות על ביטול משכון ועל הארכתו, לרבות פרטים  לגבי הנושה, החייב והנכס הממושכן, בהתאם לחוק המשכון, תשכ"ז -1967 .
"כל פעולה המוגדרת כמשכון  צריכה להירשם ברשם המשכונות, על מנת להבטיח את  זכויות הנושה בנכס ובכדי לאפשר לצד ג' לעיין ולבדוק האם נכס כלשהו ממושכן.​ משכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע ממשכון אם לא סולק  החיוב" (מתוך אתר משרד המשפטים / רשות התאגידים / רשם המשכונות).
היום נוהגים הבנקים לרשום משכון זכויות על זכויותיו של לווה בנכס, בספרי משכון הזכויות המנוהלים ע"י רשם המשכונות, גם אם נרשמה משכנתא בלשכת רישום המקרקעין, או נרשמה הערת אזהרה לטובת הבנק בלשכת רישום המקרקעין על התחייבות בעל הזכויות בנכס לרישום המשכנתא במועד מאוחר יותר ולאחר מתן ההלוואה. במקרה כזה יתבסס הביטחון הנכסי על רישום הערת אזהרה בטאבו בגין ההתחייבות הנ"ל ועל משכון הזכויות החוזיות אצל רשם המשכונות. מישכון הזכויות ייעשה באמצעות טופס שיינתן ללווים ע"י המלווים והוא כרוך בתשלום אגרה. האגרה משולמת באמצעות כרטיס אשראי במשרדי רשם המשכונות, בעת ביצוע פעולת המשכון. שעבוד  זה  יירשם  בספר  המשכונות  וניתן לעיין בו כנגד  תשלום אגרה נוספת.
ניתן למשכן את הזכויות החוזיות וכל זכות כלכלית אחרת של תאגידים – כמו חברות או אגודות שיתופיות, גם אצל רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.
 

3.6. ערבות לפי חוק המכר (דירות):

לווים המבקשים הלוואה למטרת רכישת נכס דלא ניידי מקבלן או מחברת בנייה, שבנייתו טרם השלמה, טרם קבלו את החזקה בו ושילמו סכומי כסף ע"ח הרכישה (מעל 15% ממחירו), זכאים לקבל מאת המוכרים בטחון לכספם, שיעמוד עד למועד סיום הבנייה, קבלת החזקה ורישום הזכויות בנכס על שמם. בדרך כלל תינתן לרוכשים ערבות לפי חוק המכר (דירות), אשר תבטיח כל סכום ששולם על ידם למוכרים, כשהוא צמוד. הערבות אמורה להבטיח את סיום הבנייה, גם אם  המוכרים  כשלו  במהלך  הבנייה  ונבצר  מהם  לסיימה.  הערבות  נרכשת ע"י המוכרים ועל חשבונם, והיא מונפקת ע"י בנק או ע"י חברת ביטוח. המַלווים יִדְרשו את הסבת הערבות לטובתם והפקדתה אצלם למשמרת עד למועד סיום הבנייה, קבלת החזקה ורישום הזכויות, כאמור לעיל. 
במקרים בהם המוכרים בונים את הנכס בכספם, אינם נזקקים  לאשראי בנקאי לבנייה והקרקע איננה משועבדת, ירשמו המוכרים הערת אזהרה בגין הסכם הרכישה בלשכת רישום המקרקעין  או במ.מ.י לטובת הרוכשים, והדבר יפטור את המוכרים מהצורך לתת להם ערבות. לרישום זה ייוַוסף רישום  התחייבותם של  המוכרים לרישום משכנתא לטובת המַלווים,  בספרי המקרקעין.
(מומלץ לעיין במאמר בשם "כיצד להבטיח את הביטחונות", המתייחס לקבלת ערבות מקבלן עפ"י חוק המכר  (דירות) , אשר נכתב ע"י עו"ד שי עמית ופורסם במוסף הנדל"ן של הארץ ביום 12.8.2005).
 

3.7. ביטוח הנכס המשועבד:

הנכס המשועבד משמש, כאמור,  אחד הביטחונות  המרכזיים בהלוואה. לפיכך מַתְנֶה המַלווה את מתן ההלוואה בביטוח הנכס נגד כל  הסיכונים,  ובכלל  אלה  נגד  שריפות,  רעידות  אדמה,  נזקי צנרת, נזקי שיטפונות  ופגעי  טבע  ואדם  אחרים.  ביטוח  זה,  המשועבד  למַלווה,  יבטיח  כי בקרות מקרה  הביטוח, ישמשו  כספי  הביטוח להחזרת מצב הנכס לקדמותו. אם ייבצר הדבר לפי חוות דעת של  מומחה, ישמשו כספי הביטוח לפירעון ההלוואה. אין הביטוח מכסה בלאי טבעי.
לחלק  מהמַלווים  ובהם  הבנקים, הסכמים  עם  חברות  הביטוח  על  ביטוח  נכסי  הלווים, או סוכנות ביטוח בבעלותם.  כאמור, המַלווים  מאפשרים ללווים לבטח את הנכס, לפי בחירתם, באמצעות סוכנות הביטוח שבבעלות המַלווה, כאשר התשלום החודשי כולל את פרמיית הביטוח החודשית,  או – באמצעות סוכן הביטוח של הלווה, או בחברת ביטוח ישיר, ולהמציא למלווים "סעיף שעבוד". הלווים, כמובן, בוחרים באופציה הזולה יותר.  סכום הביטוח מתייחס לערך הכינון של הנכס, ללא שווי הקרקע עליו הוא בנוי. פוליסת ביטוח הנכס משועבדת למַלווה. מומלץ להצמיד את סכום הביטוח למדד המחירים לצרכן או למדד התשומות בבנייה.
 

3.8. ביטוח חיי הלווים (ביטוח חיים "ריזיקו" למקרה מות אחד הלווים):

ביטוח זה מבטיח, כי במות אחד הלווים במהלך תקופת ההלוואה חו"ח ובטרם פג תוקף פוליסת הביטוח, תשלם חברת הביטוח את סכום הביטוח למַלווה.  תשלום זה ישמש למטרת  פירעון יתרת ההלוואה או חלק ממנה, כמוסכם בהסכם ההלוואה או בנספחיו. 
לתשומת לב הלווים: לא תמיד חופף סכום הביטוח את יתרת סכום  ההלוואה והוא  עשוי להיות מוגבל לתקרה,  כפי שהיא  נקבעת  בין  המַלווים לבין הלווים. כאשר ביטוח החיים של הלווים נעשה  ישירות בחברת הביטוח, בוחר המבוטח את סכום הביטוח לפי רצונו וכיסו, כפוף להסכמת המַלווה. הלווים ימציאו למַלווים "סעיף שעבוד לטובת המַלווה".  פרמיית ביטוח החיים אינה זולה, היא עולה עם הגיל והיא ואינה אחידה בחברות השונות. אשר על כן רצוי לעשות סקר מחיר בין חברות הביטוח, באמצעות סוכן הביטוח של הלווים, מול הצעת סוכנות הביטוח שבבעלות המלווה – אם קיימת כזו, בטרם קבלת החלטה ממי לרכוש את הפוליסה.
יש לוודא שפוליסת ביטוח חיי הלווים מכסה את סכום יתרת ההלוואה, בכל נקודת זמן לאורך תקופת ההלוואה. זה אמור להיות אינטרס של הלווים, כי "אין אדם יודע מתי יבוא יומו". לשם רכישת ביטוח זה אפשר שהלווים יחויבו בהצהרת בריאות ולעתים בבדיקות רפואיות.  אם  הלווים  קשישים, אפשר שאישור ההלוואה לתקופה ארוכה, יותנה ע"י המלווה  בצירוף לפחות אחד מילדיהם כלווה נוסף, אשר יידרש לרכוש פוליסת ביטוח חיים ולשעבדה לטובת המלווה.
על הלווים לשקול, כאמור, האם לרכוש את פוליסת ביטוח החיים באמצעות המשכנתא, או שמא לרכשה באמצעות סוכן הביטוח שלהם ולשעבדה לטובת המַלווה. אם ללווים פוליסת ביטוח חיים שנרכשה בעבר - מוצע לשקול את שמירתה - ללא קשר למשכנתא, ולרכוש פוליסת ביטוח חיים בגין המשכנתא בנפרד.
< לעמוד הקודם